שלום, אני תהילה אור שלו.
אני מזמינה אתכם למסע היכרות והתיידדות עם הבינה המלאכותית היוצרת, ועם המרחב הלטנטי כמרחב תרפויטי.
זהו מסע של בינה, רגישות וקשיבות
שמחבר בין טכנולוגיה לנפש,
בין סטוריטלינג למיינדפולנס,
בין רגש ליצירה.
הצטרפו אליי למרחב שבו חדשנות פוגשת אינטואיציה, ושבו בינה מלאכותית הופכת לכלי של הקשבה, יצירה וריפוי.
מרחב בו נלמד להכיר את הבינה המלאכותית כטכנולוגיה שמהדהדת את הקול האנושי בעוצמה וברגש.
תודעה דיגיטלית ומרחב של פוטנציאל, הפותח אפשרויות לספר בהן את המשמעות.
האיכות שבאמצעותה אנו מנווטים. היכולת לזהות את התדר הנכון לנו ביצירה.
גישת Slow AI. תהליך של התבוננות, השתהות וגילוי — בקצב שמכבד את היצירה.
כבר למעלה משני עשורים שאני חוקרת את החיבור בין יצירה לטכנולוגיה. התחלתי בעיצוב דיגיטלי, עברתי דרך עשור בצילום, והיום אני חוקרת איך בינה מלאכותית מרחיבה את גבולות הדמיון והרגש.
המעבר ממכחול למצלמה, וממצלמה לשורות קוד ופרומפטים, לימד אותי שהטכנולוגיה היא רק ה"איך". המהות תמיד הייתה הסיפור והאדם שמאחוריו.
בהדרכות שאני מציעה אני מלמדת את הרציונל של העבודה עם כלי הבינה, כמו גם את הצד הטכני. את השילוב עם סטוריטלינג, ואת המיומנויות להמשיך להתפתח באופן עצמאי בעולם דינמי.
אני יוצרת מרחבי למידה בטוחים שמאפשרים לכל אחד לגלות את הפוטנציאל היצירתי שלו, וליצור עבודות שנראות טוב ומרגישות אמת.
בעולם של אלגוריתמים מהירים שיוצרים "תוכן" בשניות, אני בוחרת להאט — ומזמינה אתכם-ן להצטרף אליי.
עולם הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (Generative AI) עובר שלב של התבגרות. ה'הייפ' הראשוני של התלהבות מהטכנולוגיה דועך, ואנו נכנסים לעידן של אינטגרציה עמוקה, שבו הערך אינו נובע מעצם היכולת ליצור תמונה, אלא מהיכולת לצקת לתוכה משמעות, נרטיב ודיוק רגשי.
מחשבות על תודעה, יצירה והשתקפות בעידן הבינה המלאכותית.
לחשוב כמו במאי קולנוע, להרגיש כמו משוררים, ולפעול כמו טכנולוגים.
מרחב של ניסוי וטעייה, של פיתוח ויצירה, ושל גילוי צורות חדשות לרגשות עתיקים.
"היצירה עבורי היא שיחה מתמשכת,
פנימית וחיצונית,
שצומחת, מתפתחת,
ומשנה זהויות כל הזמן."
להוציא לאור דמויות שחיות בתוכנו
מסעו של אדם — דמות מפלסטלינה שלומדת לחיות עם הקשיים בצורה חדשה, בהשראת גישת הגמישות הפסיכולוגית ACT
יער הקריסטל — סרטון שיצרתי ונבחר להופיע בתערוכת חדשנות בכנסת ישראל, מרץ 2025
ליהוג-תינוקות של האחיינית האהובה שלי שהפך למנגינה שהפכה לדימוי רך נעים ומקפץ כמו בועות
רוצים להישאר מחוברים, לקבל השראה ולראות מה נוצר במרחב הלטנטי?