- "תג'נרטי את זה" היא אומרת לי, מזכירה, ברגעים שהחיים מכבידים עליי ואני שוכחת, את כוחה המרפא של היצירה.
- "תני לזה דימוי צורה וצבע"
- "כן, נכון" אני אומרת, נזכרת, איך אפשר לקחת מצבים אישיים - ריגשיים - תודעתיים ולעבד אותם בפריזמת היצירה.
פרוייקטים אומנותיים
הבינה המלאכותית כגשר אל התת מודע
כל יצירה אישית היא מסע של גילוי, של חקירה, של התבוננות פנימה והחוצה.
כל יצירה היא רגעים של אמת, ושל רגש צרוף. של תקווה, והבעה.
כל יצירה היא חלון קטן לנפש, והזמנה לעצמנו ולצופה להתחבר, לחוות, להרגיש.
באיזשהו שלב הבנתי
שהכוח המניע אותי ליצירה
הוא סוס פרא עוצמתי
אינסופי
מחובר לבריאה.
.
ולי,
כבת אנוש,
נותר רק לנסות ללמוד
לדהור איתו
בהרמוניה.
מוקדש לאבי, דוד (דדו) שלו - אשר נוכחותו נמשכת בקיום אוהביו.
אהבתו אומנותו והמורשת היצירתית שלו, יחיו בליבנו - לנצח.
והיא את השמלה הזאת
מעולם לא רצתה ללבוש.
דגלים, מדינות, לאומים, גדרות, הגדרות,
אף פעם לא היו בעיניה
מהטובים שברעיונות.
.
אבל עכשיו היא שם
אל האופל נמוגה.
ומי יושיענה?
איש לא ידע.
מעבר להרי הייאוש
הבנויים מכל מה שלא הצלחתי להיות,
בסוף מסלול האינספור שנות גלות עצמית,
ישנה אבן אחת פשוטה ועגולה,
ממנה זורמת באורח פלא נביעה.
הנביעה הזאת
היא היש הייחודי שלי,
היא מה שזורם ממני
הכי בטבעי שלי.
(אז מה יש מאחורי הרי הייאוש? ומה קורה כשאנחנו מגלים את היש שלנו?..)